במהלך הכנס השנתי של AJAS – Association of Jewish Aging Services, ארגון הגג שמאגד את בתי האבות היהודיים בארה"ב, קנדה ואוסטרליה אי אפשר היה שלא לחוש תסכול בהתבטאויות חלק ממנהלי בתי האבות שהשתתפו בכנס. נראה שהדרישות של קהל היעד שלבתי האבות משתנות, ולא כל בתי האבות מצליחים להתאים את עצמם בצורה מיטבית לשוק החדש.

מודולים חדשים של CCRC – Continuous Care Retirement Community – כפר מגורים הנותן פתון מלא למגורים של עצמאיים ביחידות דיור פרטיות בתוך הקמפוס, אזור דמוי מלון המשמש כבית אבות ומחלקות לסיעוד לצרכים שונים (Assisted Living, Skilled Nursing, Memory) קיימים כבר בצורות שונות בארה"ב ובמידה מסוימת גם בישראל.

מודל אחר שמתחיל לצבור תאוצה הוא CCIP – Continuous Care In Place – כלומר, סביבה תומכת המשלבת טכנולוגיות וארגון ומאפשרת להישאר בבית זמן רב ככל האפשר. המאמר שהופיע בגיליון 130 של "דורות" (אפריל 2011) כותב מר חגי גולן,

מנהל "מעונות הורים" על "דיור מוגן תומך" שיאפשר לדיירים לגור באותה יחידת דיור, כאשר הטיפול מנויד לדייר במקום שהדייר ינויד לטיפול, ולמעשה הדייר נשאר באותה יחידת דיור שמותאמת לצרכיו. גישה זו מצטרפת לקולות חדשים שנשמעים גם בקהילה הרפואית, המצדדים בהשארת המבוגר בביתו גם במקרים רבים בהם נהוג לאשפז כיום, ולהביא גם את הטיפול הרפואי לבית המבוגר.

המודל שיתואר להלן מוסיף נדבך ופן נוסף לגישות אלה.

מודל CCIP (שנקרא לעיתים גם CCAH – Continuous Care At Home) הינו למעשה קהילת CCRC וירטואלית בה רוב החברים נשארים בבתיהם ומקבלים שירות ממקום מרכזי. מספר גדל והולך של בתי אבות בארה"ב מאמץ את מודל ה- CCAH/CCIP, בו בית האבות (בנוסף לפעולתו המסורתית הרגילה) משרת גם אוכלוסייה מקומית שאינה גרה בבית האבות. מודל זה מאפשר לבית האבות להגדיל בהשקעה כספית נמוכה את האוכלוסייה שהוא משרת ולשפר בצורה ניכרת את תזרים המזומנים שלו.

ברשימה זו אביא את סיפורו של בית אבות יהודי אמריקאי בשם The Hewish Home (להן TJH) שממוקם בקונטיקט, מרחק שעה נסיעה מניו יורק סיטי. במרץ השנה נפגשתי, יחד עם מנהלת השיווק שלנו גב' רות ברידג'ר, עם מנכ"ל הארגון מר Andrew H. Banoff, ששיתף אותנו בניסיונו בהחלת מודל ה- CCAH בארגונו. אתאר את המודל של TJH כולל הפן הכלכלי שלו ואסיים בכמה הרהורים לגבי אפשרויות יישום המודל בישראל.

שימוש מושכל בטכנולוגיות חדשות יאפשר לדיור המוגן להגדיל את כמות הלקוחות הפוטנציאליים, להיות אטרקטיבי יותר גם בנושאים מהותיים (ואפילו קריטיים) לדיירים, ליעל את העבודה, להוריד עלויות ולהגדיל את שביעות הרצון הכללית הן של הדיירים והן של הצוות.

דוגמה לנוהל שקיימת סבירות גבוהה שישתנה בתוך כמה שנים הוא שיחת “בוקר טוב”: בהרבה בתים נהוגה שיחת “בוקר טוב” כדי לוודא שהדייר קם בבקר ומרגיש טוב. מרכזיה חכמה יכולה לבצע לבד את שיחת “בוקר טוב” ולעדכן את הקבלה רק בחריגים, כאלה שלא ענו לשיחה. כאן יש בוודאי ייעול לעומת השיטה של ביצוע שיחות טלפון לכל הדיירים, ובוודאי פחות טעויות.

מדוע בית אבות רוצה לתת שירותי CCAH/CCIP? להלן התשובות כפי שנוסחו על ידי TJH:

על פי סקרים שנעשו בארה"ב רוב המבוגרים רוצים להישאר בבתיהם גם בהזדקנם ולכן:
• פתיחת אפשרות למכירת שירותים לאנשים שלא מעלי על דעתם להצטרף לבית אבות.
• יכולת להגיע לשכבה סוציואקונומית שבית האבות אינו יכול להגיע אליה במודל הקיים.
• הרחבת הפריסה הגיאוגרפית בצורה משמעותית.
• הרחבת מטרות הארגון.
• הגדלת התקבולים תוך כדי פריסת השקעות, בניית רזרבות כספיות ושיפור תזרים המזומנים.
• השקעה התחלתית נמוכה.

מבחינת הלקוחות, המודל החדש מבטיח את היתרונות הבאים:
• אפשרות להישאר בבית לאורך זמן.
• הבטחת מקומם בבית אבות במידה ויאצלו לעזוב את ביתם בשל הידרדרות במצבם.
• מבחינה כספית, סכום ראשוני לא גדול (בין $13,000 – $52,000) יבטיח את מקומם בתוכנית.
• סכום חודשי של $500 – $400 ישמר את זכותם ויבטיח להם שירותים שוטפים בביתם:
• איש קשר בארגון המייעץ ומסייע בכל נושא העומד לרשות החברים בכל עת.
• טיפול בנושאים שוטפים הקשורים לסיוע ורפואה.
• עזרה זמנית או קבועה במצבים של מחלה או חזרה מאשפוז (כולל אספקת ארוחות וסיוע בעבודות הבית).
• שירותי קהילה, חברה וחברים באווירת מועדון.
• תחזוקת הבית.
• עזרה בנושאים הקשורים לבטיחות והתאמת הבית לצרכים המשתנים של החבר.
• עזרה בקניות ובקשר עם ספקים.
• שירותי תחבורה מוגבלים.
• מערכת למתן מענה באירוע חירום.
• אישפוז לשיקום במידה הצורך ב- TJH.
• אין צורך בתביעות ומילוי טפסים לקבלת השירותים.
• ביטוח סיעודי שאינו מוגבל.
• אפשרות להצטרף גם בגיל מבוגר מאוד.

DOT


הפן העיסקי:

התוכנית מתאימה לאוכלוסייה הבאה:
• גיל כניסה מינימלי 62, אין גיל כניסה מקסימלי.
• האדם שמצטרף חייב להיות עצמאי (יש פתרונות יצירתיים לזוגות שאצלם אחד מבני הזוג אינו עומד בקריטריונים).
• אינו מאובחן בפרקינסון, אלצהיימר או מחלה נוירולוגית אחרת בזמן ההצטרפות לתוכנית.
• חייב לגור באזור הכיסוי של התוכנית.
• חייב להחזיק ביטוח רפואי סטנדרטי ("קופת חולים").

במסגרת התוכנית יש שלושה מסלולים לבחירה:
1. מסלול "הכל כלול" – כל התשלומים נעשים על ידי TJH.
2. מסלול "בטחון" – 15% השתתפות עצמית לטיפולים, 30% השתתפות עצמית לטיפולים ב- TJH.
3. מסלול "השתתפות" – 50% השתתפות עצמית לטיפולים, 50% השתתפות עצמית לטיפולים בTJH.

הטבלאות הבאות מראות את התשלומים בגילאים שונים בשלושת התוכניות:
תוכנית הכל כלול
אין כל השתתפות של החבר בכל מקרה 100% כיסוי – כיסוי לכל החיים.

TABLE1

תוכנית "בטחון"
כיסוי לכל החיים עם השתתפות קטנה של החבר
15% השתתפות לטיפול ביתי
30% השתתפות לטיפול במוסד

אשנךק2

תוכנית "השתתפות עצמית"
כיסוי לכל החיים עם השתתפות משמעותית של החבר
50% השתתפות לטיפול ביתי
50% השתתפות לטיפול במוסד

TABLE3

התוכנית ב- TJH היא חדשה, ומופעלת בימים אלה. תכניות דומות כבר מופעלות בכמה מקומות אחרים בארה"ב (רשימה של מוסדות פעילים ושנת התחלת הפעילות של CCAH מופיעה בסיפא של רשימה זו).

המידע המופיע בהמשך מבוסס על פעילויות קיימות של ארגוני CCAH שהוקמו עם ליווי ויעוץ של Cadbury Consulting:

פרופיל המשתתפים:
• 60% נשואים – 40% רווקים\אלמנים\גרושים.
• 56% נשים – 44% גברים.
• גיל ממוצע בהצטרפות: 76.
• צרכן נבון (בעל יכולת השוואה צרכנית טובה).
• הכנסה שנתית בין $35,000 ל$2.5 מיליון.
• נכסים מזילים (ממוצע) – $400,000.
• הצרכן מקבל את ההחלטה – לא המשפחה (ילדים).

ההערכות הכספיות כפי שיוצגו להלן מבוססות על ההנחות הבאות:
• גידול איטי במספר המצטרפים לתוכנית – 8 שנים להשגת יעד של 200 משתתפים.
• ההוצאות מבוססות על חישוב ריאלי של $350 ליום אשפוז במחלקה סיעודית.
• דמי ההצטרפות מבוססים על:
• $45,000 למסלול "הכל כלול".
• $35,000 למסלול "בטחון".
• $21,000 למסלול "השתתפות".
• מקסימום 200 משתתפים.

תזרים מזומנים צפוי:
התזרים לוקח בחשבון תקבולים כוללים. מספרי החברים בתוכנית (members) לפני תחילת השנה. התקבולים מבוססים על דמי חבר ותשלום חודשי. ההוצאות אינן ביחס ישר לכמות החברים, כמובן, היות ולתשתית הבסיסית יש עלות קבועה, וכל מצטרף נוסף מקטין את העלות היחסית:

תזרים מזומנים (באלפי דולרים)

TABLE4

ומה ניתן לעשות אצלנו?
בתי אבות בישראל יכולים לאמץ את הגישה של CCIP/CCAH בצורה דומה ל- TJH – עם ההתאמות המתבקשות לאוכלוסייה בארץ.

המערכת הלוגיסטית הקיימת של בית האבות ויכולתו לתת פתרון לאוכלוסייה שהוא משרת כאשר הבית, למרות כל השירותים והשיפורים מפסיק להיות פתרון, מאפשרת הקמת רשת של CCAH מסביב לבית האבות בעלויות נמוכות.
לגבי בית האבות, אם התוכנית נבנית נכון יש יתרונות רבים בתזרים המזומנים והתקבולים. לגבי החברים בתוכנית, יש תמורה מלאה בהיבט הביטוחי, אין צורך למכור את הבית כדי לעבור לבית האבות – ולמעשה,
אפשר לדחות את המעבר לבית האבות ובמקרים רבים להימנע ממנו ולהישאר ב"מעגל החיצוני" של בית האבות.

כדי לתת מענה מושלם לקהילת CCIP/CCAH יש לתת מענה טוב לנקודות הבאות:
1. שירות יעוץ לחבר בקהילה:
• ייעוץ לגבי בטיחות בבית (תנועה חופשית, מניעת נפילות, הגנה מפריצות ושאר אירועים פליליים).
• שירות מוקד לטיפול בכל בעיה.
• שירותי משלוחים הביתה (בשותפות עם חנויות מקומיות, בתי מרקחת וכו').
2. כיסוי ביטוחי למצב שבו החבר יאלץ לעזוב את ביתו: בית האבות יקלוט את החבר ללא תשלום (מעבר לתשלום החודשי שהחבר משלם כחבר בקהילה), גם כאשר עלויות הטיפול בו גבוהות מאד.
3. קליטה של החבר בבית האבות לתקופה מוגבלת לצורך שיקום אחרי אירוע בריאותי (ניתוח, אירוע מוחי, נפילה וכו').
4. בניית קהילה ושותפות חברתית דמוית מועדון.
5. שימוש מוסדר במתקנים של בית האבות לחברים בתיאום (ארוחת צהריים מוזלת, שימוש בחדר כושר או חוגים).
6. טכנולוגיה תומכת:
• כפתור מצוקה.
• חיישנים שיפעילו התראה אוטומטית במקרה של זיהוי בעיה אצל החבר.
• מתקן אוטומטי שיספק תרופות לפי השעות המתאימות, ויתריע אם החבר לא לקח את התרופות.
• הגנה סביבתית – כיבו אוטומטי של תנור שנשכח, חיישני עשן, חום וגזים רעילים המחוברים למוקד.

בית האבות הווירטואלי יכול למלא תפקיד חשוב בהתארגנות העתידית לקבוצות גדולות של מבוגרים – ה – Baby Boomers שמצטרפים למעגל האזרחים המבוגרים ומשנים את יחסי הצעירים-מבוגרים בחברה בישראל ובעולם. דור זה מאופיין בדרישה חזקה מאוד לשמירה על עצמאות ופרטיות, כולל מגורים עצמאיים.
בתי אבות שיתאימו את עצמם לדרישות החדשות יוכלו שפר משמעותית את מצבם בשנים הקרובות.

Special thanks to Mr. Andrew H. Banoff from the Jewish Home and Mr. Ed Kelly from Cadbury Consulting for their willingness to share their experience with us.

פורסם במגזין דורות, יולי 2011.

Share This