בשני המאמרים הקודמים סקרתי את ההיסטוריה של מכשירי השמיעה ודגמי מכשירי השמיעה הקיימים על יתרונותיהם וחסרונותיהם, ותיארתי פיתוחים טכנולוגיים שקורים כעת ויבשילו בתוך שנה שנתיים.

באופן פרקטי, איך לגשת לבחירת מכשיר שמיעה?

יש שלושה דברים בסיסיים שצריך לדעת עוד לפני שנגשים לבחור מכשירי שמיעה. האחד הוא, שכל קופות החולים מסבסדות או משלמות את עלויות מכשירי השמיעה. השני – שבדרך כלל קיימת תקופת הסתגלות למכשירי שמיעה שנמשכת עד חודשים, בדומה לתקופת הסתגלות למשקפיים מולטי פוקליות – ושאם אין הסתגלות החברות המספקות את מכשירי השמיעה יעשו כל מאמץ להתאים מערכת, והדבר השלישי הוא שאם יכשלו ולא תהיה הסתגלות – רובן יחזירו את הכסף ללקוח. נקודה נוספת היא שאנשים עם ליקוי שמיעה מולד זכאים להשתתפות עד 90% מעלות המכשיר ממשרד הרווחה.

הנקודות הנ"ל אמורות להקטין את הלחץ הנלווה להתאמת מכשיר שמיעה ולאפשר תקופת הסתגלות רגועה החשובה להשגת תוצאות טובות.

תהליך התאמת מכשיר השמיעה מתחיל בביקור אצל רופא אף אוזן גרון. לאחר מכן הלקוח מופנה לבדיקת שמיעה. הבדיקה לא רק מצביעה על כך שיש בעיה, אלא נותנת נתונים על איכות השמיעה ברצף של תדרים שונים. התוצאה של הבדיקה הזאת נקראת אודיוגרמה. עם האודיוגרמה מגיעים חזרה לרופא א.א.ג, והתהליך יכול לחזור על עצמו. חשוב להבין שהאודיוגרמה, ככל שהיא מסמך "מדעי" עם תוצאות ברורות, לא מסוגלת לבדוק את כל בעיות השמיעה הכוללות גם התמודדות עם רעש רקע, בעיה בקליטת דיבור מהיר וכ"ו. בנוסף חשוב לדעת שקופות החולים לא תמיד מזדרזות לשלוח לקוחות להתאמת ציוד שמיעה, התהליך לא קצר ולפעמים קצת בירוקרטי.

אודיוגרמה

דוגמה לאודיוגרמה: אוזן ימין גרף אדום, אוזן שמאל גרף כחול, ציר Y עוצמה בדציבלים ציר X תדר בקילוהרצים. באוזן ימין רואים ירידה תלולה בשמיעה מתדר 1 קילוהרץ ומעלה.

לפי התקנות הנהוגות היום בקופות החולים, ההפניה היא למכוני שמיעה עצמאיים שאינם קשורים לספקי המכשירים. התוצאות מועברות לקלינאית תקשורת והיא קובעת איזה סוג מכשיר מתאים ללקוח. יש הבדלים גדולים מאד, עד סדר גודל, במחירי המכשירים השונים. קופות החולים מכתיבות אילו מכשירים יסופקו, לפי צרכי הלקוח וכנראה עם דגש על פתרון לא יקר מידי לקופת החולים.

כאן המקום להדגיש את חשיבותו של הלקוח בכל התהליך. ככל שהלקוח אקטיבי יותר ומשתתף בצורה פעילה בתהליך בחירת והתאמת המכשיר, כך גדלים סיכויי ההצלחה להתאמה מוצלחת של מכשיר השמיעה. במקרים רבים ההחלטה של קופת חולים (במקרים רבים קלינאית התקשורת) אינה סופית ואם יש צורך ניתן לערער עליה. מובן שכסף יכול לקנות כל מכשיר שמיעה, ותמיד אפשר "לסבסד" את המערכת או לעקוף אותה לחלוטין את קופות החולים ולשלם באופן פרטי על מכשיר. מצד שני, מכשיר מוחלף בממוצע כל שלוש שנים, כך שההשקעה היא לא חד פעמית ועדיף להיעזר בקופות החולים.

קלות ההשמה וההפעלה של המכשירים חשובה במיוחד ללקוחות שיש להם קשיים פיסיים או קוגניטיביים בנוסף על בעיית השמיעה. לגבי אנשים אלה מכשירים פשוטים עם מינימום תפעול והשמה פשוטה באוזן היא קריטית. מכשירים מתוחכמים לא ימלאו את ייעודם ויישארו בקופסה. גם הגודל הפיסי של המכשיר הוא פרמטר חשוב כאשר יש קשיים מסוג זה. מכשיר גדול יותר יהיה בדרך כלל נוח יותר להרכבה, הסוללות שלו (שהן גדולות יותר) יאפשרו בד"כ פעולה לזמן ארוך יותר, וגם הסיכוי לאבד אותו קטן יותר.

במקרים כאלה הפתרון הוא לעתים מכשיר שמיעה חיצוני התלוי על האוזניים כסטטוסקופ, ונטען בעמדת טעינה פשוטה. אוזניות אלא זולות ממכשירי שמיעה להתקנה באוזן, אינן מותאמות אישית לבעיית השמיעה הספציפית של המשתמש, ומגבירות את ספקטרום תדרי הקול בצורה שווה – אבל לעתים הגבר כזה מספיק כדי לשפר את השמיעה באופן משמעותי.

מכשיר שמיעה סטטוסקופ

אוזניות דמויות סטטוסקופ. יש דגמים שמתחברים אלחוטית לטלוויזיה ואחרים הכוללים מיקרופון לשימוש כללי.

מה כדאי לבדוק בחודשיים בהם המשתמש בוחן את מכשיר השמיעה שהוצע לו ומסתגל אליו?

1. נוחיות כללית בשימוש. גם מכנית (מכשיר מותאם היטב לא מציק ולא לוחץ) וגם איכות השמיעה טובה
2. המכשיר מאפשר למשתמש שמיעה סבירה גם כאשר יש רעש רקע (מכונות, רוח, אנשים מדברים)
3. המכשיר מנחית (מחליש) רעשים פתאומיים חזקים כמו טריקת דלת בלי לפגוע באיכות שמיעת דיבור באותו הזמן
4. המכשיר מונע צפצוף הנובע ממשוב בין האוזניה למקרופון. צפצוף זה יכול להשמע כאשר מוציאים את מכשיר השמיעה מהאוזן, או אם המכשיר לא מוכנס היטב לתעלת האוזן
5. המכשיר מאפשר למשתמש להבחין מאיזה כיוון מגיע הקול

למכשירי שמיעה רבים יש אופציה לעבוד עם תקשורת אלחוטית סטנדרטית BlueTooth. תקשורת זו הנעשית בדרך כלל באמצעות קופסה חיצונית אותה אפשר לשים על הצוואר מאפשרת חיבור לטלפון או למכשירים אחרים התומכים בתקשורת BlueTooth. תקשורת כזאת היא ישירה ומנטרלת לחלוטין רעשי רקע.

לחלק ממכשירי השמיעה המתוחכמים יש שלט רחוק המאפשר הפעלה נוחה של תכונות שונות במכשיר, כגון כיוון עוצמת \ רגישות המכשיר. השליטה במכשיר השמיעה באמצעות שלט רחוק נוחה הרבה יותר מסיבוב או לחיצה על כפתור מיניאטורי במכשיר כאשר הוא בתעלת האוזן (אם בכלל הדבר אפשרי).

hearingsalt

שלט למכשיר שמיעה באמצעות קופסה חיצונית או מובנה בתוך שעון יד

נקודה נוספת שצריך לבדוק במכשירי שמיעה במהלך תקופת ההסתגלות היא ההתאמה למכשירי טלפון קווי וסלולרי. שיחות טלפון מהוות חלק לא מבוטל מכלל השיחות שאנו מבצעים. טלפונים קוויים וסלולריים המיועדים לכבדי שמיעה יכולים, בנוסף להגבר נוסף לאוזניה, לעבוד במצב עבודה T – או לולאת השראה. במצב זה הטלפון מעביר את המידע לא רק לאוזניה, אלא גם ללולאת השראה המשדרת את המידע בצורה אלקטרומגנטית ישירות למכשיר השמיעה. היתרון הוא כפול: מחד, המכשיר קולט את הדיבור מהטלפון בצורה ישירה וללא רעשי הסביבה, ומאידך נחסכת ההמרה הכפולה של האות החשמלי לאקוסטי באוזניה של הטלפון, חזרה מאקוסטי לחשמלי במיקרופון של מכשיר השמיעה (ואז חזרה לאקוסטי באוזניה של מכשיר השמיעה). התוצאה היא איכות שמיעה טובה בהרבה מאשר המסלול המפותל של שתי המרות מיותרות. חשוב לבדוק את התמיכה של מכשיר השמיעה (וגם של הטלפונים) במצב עבודה T ולא לוותר בנושא זה.

ושתי המלצות אחרונות:

1. להשקיע זמן ומרץ בתהליך ההסתגלות. התהליך לוקח זמן, ובמהלכו יתכן ויהיה צורך להחליף את המכשיר במכשיר מתאים יותר.
2. לא לוותר ולא להתפשר. נכון שמכשיר שמיעה לא יחזיר את השמיעה למה שהייתה, אבל הוא יכול בהחלט לשפר את איכות השמיעה בפרט, ואיכות החיים בכלל.


פורסם במגזין דורות, דצמבר 2016.

Share This