חיית מחמד רובוטית להקלה על דמנציה

חיית מחמד רובוטית להקלה על דמנציה

מאמר זה מכסה רק כיוון טכנולוגי אחד מתוך טכנולוגיות רבות שיכולות לעזור בהתמודדות היום יומית עם הדמנציה, כאשר העזרה היא גם לחולה וגם למטפלים העקריים.

להלן קטע מתוך אתר קופת חולים כללית:

ידידו הטוב של הזקן

מחקרים הראו שחולי אלצהיימר שיש להם חיית מחמד סובלים פחות מהתפרצויות חרדה. נוסף על כך, המטפלים שלהם מרגישים פחות לחוצים כשיש חיית מחמד, בעיקר כשמדובר בחתול, שמצריך פחות טיפול מכלב. קשישים שמטיילים ומטפלים בחיית מחמד מרוויחים גם פעילות גופנית וחברה.

למאמר המקורי: http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/dog.aspx

נגישות לחיית מחמד יכולה לעזור בצורה משמעותית גם במצבי דמנציה, ואולם במקרים רבים הבאת חית מחמד לביתו של חולה דמנטי אינה אפשרית יותר מאשר הכנסת העז לבית, בבדיחה הידועה על הרבי והעז.

ב- 22 באפריל נערך באוניברסיטת תל אביב כנס בנושא טיפולים לא תרופתיים לאנשים עם דמנציה, כנס שנערך כחלק מהתוכנית הלאומית להתמודדות עם דמנציה.

במסגרת הכנס הוצגו, בין השאר, המלצות הוועדה לטכנולוגיה שפעלה במקביל לוועדות אחרות (ידע ומודעות, טיפולים לא תרופתיים, סוף החיים, אתיקה ומשפט).

במהלך הצגת ההמלצות של הוועדה לטכנולוגיה, אחת המשתתפות בכנס העירה ש"הטכנולוגיה לא יכולה לעזור, היות ואין תחליף לטיפול האנושי". אין ספק שאמירה כזאת הינה שגויה, ונובעת מן הסתם מהעדר חשיפה מספקת של המטפלים לטכנולוגיות שיכולות לעזור לאדם הדמנטי ולמטפלים בו.

טכנולוגיה לא נועדה להחליף קשר אנושי, אלא לשפר את הטיפול ואת איכות חייהם של המטופלים והמטפלים. קיימות טכנולוגיות שנותנות מענה למגוון רחב מאוד של צרכים וכיום אין ספק כי הכרות של מטפלים ובני משפחה עם מגוון האפשרויות עשויות להועיל באופן משמעותי.

מחקר שפורסם על ידי האגודה הגרונטולוגית האמריקאית (1) מצביע על חוסר מודעות (אמנם בגרמניה, אולם אני מניח שגם בישראל המצב דומה) של המטפלים בנוגע לטכנולוגיה שיכולה לעזור בטיפול בחולי אלצהיימר.

בכל הנוגע לטכנולוגיות "Low tech" כמו כיסאות גלגלים או הליכונים הדברים היו ברורים למטפלים, אבל כשהדבר נגע לטכנולוגיות מתקדמות הידע היה חסר.

העומס הריגשי והפיסי על המטפל העיקרי גבוה, ולכן יש חשיבות רבה לכל טכנולוגיה שיכולה לעזור לו – ובמקרים רבים גם לשפר את איכות החיים של המטופל.

אחד מכלי העזר הטכנולוגיים שנחקרו רבות בעשר השנים האחרונות הינו חיה רובוטית, המתנהגת כחית מחמד מתקשרת שניתן לחבק, לפנק ולדבר אליה. אחת הדוגמאות המוצלחות והנחקרות ביותר הינו גור כלב-הים פארו (Paro) שתוכנן ביפאן על ידי

National Institute of Advanced Industrial Science and Technology

כלב-הים מפגין רגשות באמצעות תנועה, עיניים וקולות (של גור כלב-ים).

גור כלב הים Paro בפעולה

ישנם עשרות מחקרים שנעשו במהלך השנים שחקרו את השפעת הרובוט Paro על חולים הסובלים מדמנציה, והתוצאות מרשימות.

המחקרים, שנעשו בשיטות שונות ובכלים שונים מראים השפעה חיובית על החולה. שיפור בפעילות המוחית בשכבת הקורטקס (השכבה ה"מודעת" של המוח) שנמדדו באמצעות EEG (2).

מחקרים אחרים בדקו את איכות החיים ומצאו שיפור "בינוני עד גבוה" של חולים דמנטים שנחשפו ל- Paro. (3).

מחקר שנעשה בקוריאה מצביע על שיפור במצב הרוח, הפחתת התנהגויות בעיתיות ובלתי רצויות, שיפור במצב הרגשי ושיפור בתקשורת (4).

מחקר נוסף מ- 2013  שנמשך שבעה שבועות ובדק הפעלה של Paro אצל 10 אנשים עם דמנציה מסכם שלושה ממצאים עקריים:

  1. 1. השימוש ב- Paro הגביר את הפעילות של החולים ושיפר את התקשורת הבין אישית שלהם.
  2. 2. השיפור היה הדרגתי ומתמשך, ובכך הוכח שהשיפור הוא אמיתי ולא שיפור חד פעמי שנבע מהצגת "צעצוע חדש" בפני אנשים שהזכרון לטווח קצר שלהם לא ממש עובד.
  3. 3. הוכח שחולים שונים מתקשרים בצורה שונה עם ה- Paro, דבר שמיוחס לגמישות הרבה המיושמת בתכנון ה- Paro  (5)

הבעיה הרצינית של Paro היא המחיר: המוצר עולה כ- 5,000 דולר (בארה"ב). להערכתי המחיר אינו מוצדק והמשמעות היא שיש מקום לתחרות וליצרנים נוספים שיציעו חיות מחמד רובוטיות לצרכים טיפוליים. מחיר היעד למוצר כזה צריך להיות פחות מ- 1,000$, מחיר כזה עדיין יכול להבטיח רווח הוגן ליצרן (הערכה זו מתבססת על מחיר של רובוט גור דינוזאור ותיק בשם Pleo שמבחינה טכנולוגית דומה ביכולותיו ל-  Paro – למרות שהוא לא ממש מומלץ לחולי דמנציה…)

מקורות:

  1. (1) Kramer, B.,(2013). Dementia Caregivers in Germany and Their Acceptance of New Technologies for Care: The Information Gap
    Public Policy & Aging Report, 2014, 24, 32–34 The Gerontological Society of America
  1. (2) Wada K. et Al., (2008). Robot therapy for elders affected by dementia. Engineering in Medicine and Biology Magazine, IEEE.27, 4.
  1. (3) Movie W., Cooke M., Beattie E., Jones C., Klein B., Cook G., Gray C., (2013). Exploring the effect of companion robots on emotional expression in older adults with dementia: a pilot randomized controlled trial. Journal of Gerontological Nursing.
  1. (4) Song, J. H., (2009). Effects of a Robot Pet-assisted Program for Elderly People with Dementia: Journal of Korean Academy of Nursing .

Sabanovic, S.Bennett, C.C.,  Wan-Ling C., & Huber, L. (2013). PARO robot affects diverse interaction modalities in group sensory therapy for older adults with dementia. 2013 IEEE International Conference

Share This