סוכרת היא המגיפה של המאה העשרים ואחת בעולם המערבי, וגם בארצות המאמצות את האוכל וסגנון החיים המערבי. מחקרים שונים מראים שעד 30% מהאוכלוסיה תפתח סוכרת בשלב מסויים של חייה. 

סוכרת סוג 2 מתפתחת בעיקר אצל מבוגרים. זקנים רבים סובלים מסוכרת, שמגדילה את הסיכוי לפתח מחלות אחרות כגון מחלות לב ואי ספיקת כליות. חולי הסוכרת נעזרים בתרופות כדי לווסת את רמת הגלוקוז בדמם, לאחר שהמנגנונים הטבעיים בגוף כשלו.

אצל אדם בריא, הגוף מזהה עליה של רמת הסוכר בדם ובתוך שניות הגוף מפריש אינסולין למחזור הדם. האינסולין מאפשר לתאים בגוף לקלוט את הסוכר (החיוני לפעילות התא) וכך נשמרת רמת הסוכר בדם. אצל חולה סוכרת' או שלא מופרש אינסולין בשל פגיעה בתאים המייצרים אינסולין בלבלב (סוכרת סוג 1 – סוכרת נעורים)' או שהכמות המיוצרת לא מספיקה ובנוסף הגוף "מתנגד" לאינסולין כך שדרושה כמות גדולה עוד יותר של אינסולין ע"מ להוריד את כמות הסוכר בדם.

איזון הסוכר בדם הינו קריטי לבריאותו של האדם. חוסר סוכר בדם (היפוגליקמיה) יכולה להביא לפירכוסים, אבדן הכרה ומוות תוך דקות, ועודף סוכר בדם (היפרגליקמיה) הורס אברים שונים בגוף (עיניים, כליות) בתהליך שמוביל להזדקקות לדיאליזה, עיוורון ואף לפצעים ונמק ברגליים.

השיטות הנפוצות לבקרת ערכי הסוכר בדם אצל חולי סוכרת הן שמירה על דיאטה קפדנית, פעילות גופנית, שימוש בגלוקומטר למדידת רמת הסוכר בדם ונטילת תרופה/הזרקה לפי ערכי בדיקה, אותה מבצע החולה בד"כ בעצמו. לצורך מדידת רמת הסוכר צריך כמות קטנה של דם, וחולה סוכרת הרוצה לאזן את עצמו בקפדנות חייב לבצע מדידות ולדקור את עצמו כמה פעמים ביום. בגלל הסירבול וחוסר הנוחות. חולי סוכרת רבים לא מבצעים מספיק בדיקות והתוצאה היא שערכי הסוכר בדמם עלולים לעלות' או לרדת מעבר לערכים הרצויים כמה פעמים ביום.

חברות ומדענים רבים בעולם עושים מאמצים קדחתניים לפתח טכנולוגיה אמינה לבדיקת רמת הסוכר בדם, שאינה דורשת חדירה לרקמות הגוף והוצאת טיפת דם. נכון לכתיבת שורות אלה, טכנולוגיה זו אינה קיימת עדיין לשימוש אמין והמוני, אבל כבר היום קיימת טכנולוגיה היכולה לעקוב בצורה רציפה אחרי כמות הסוכר בדם. הטכנולוגיה הקיימת היום מבוססת על חיישן המוחדר לשכבות הפנימיות של העור (בהליך פשוט שנעשה על ידי המשתמש עצמו). החיישן מחובר לקופסה קטנה המודבקת לעור באגד דביק. החיישן לא מגביל את המשתמש שיכול לבצע כל פעילות רגילה, כולל פעילות במים. יש להחליף את החיישן כל כמה ימים.

לפני כמה ימים ישבתי עם חבר במסעדה, ובעוד אנו מתלבטים אם להזמין עוד כוס קפה לאחר הארוחה, נשמע צפצוף מכיוון החבר. הוא שלף מכשיר שנראה דומה לטלפון חכם, ואמר לי "הגזמתי קצת בארוחה". לחבר, שסובל מסוכרת, יש גלוקומטר רציף שדוגם את רמת הסוכר בדם כל הזמן.

יש כמה חברות שמשווקות מוצרים למדידה רציפה של סוכר בדם, ביניהם חברת אבוט וחברת דקסקום.

 Ebot glucometer

יחידת תצוגה של חברת אבוט

Dexcom glucometer

יחידת תצוגה של חברת דקסקום

wireless glucometer

 יחידת המשדר, מתחתיו החיישן שנכנס לתוך העור

היתרון הגדול של הטכנולוגיה הזו היא במעקב רצוף אחרי רמת הסוכר בדם וקבלת התראות כאשר מתקרבים לערכים לא רצויים, התראות המאפשרות למשתמש לנקוט בפעולות הנדרשות מבעוד מועד (לקחת תרופה אם הרמה עולה או לאכול משהו מתוק אם הרמה מתקרבת לגבול התחתון).

בנוסף להתראות, מדידה רצופה של סוכר מלמדת את החולה כיצד לפעול ולחיות בצורה מאוזנת, מה לאכול ומה לא לאכול, ומתי פעילות גופנית תחסוך, תדחה או תקטין את כמות האינסולין שהוא צריך לקחת.

איזון הסוכרת הוא טריקי וקריטי. בגוף בריא, הגוף מבקר את רמת האינסולין בצורה רציפה ושומר את ערכי הסוכר בדם בגבולות הרצויים. כאשר נעזרים בתרופות, ערכי הסוכר יכולים להשתנות כתלות בהרבה גורמים: סוגי אוכל שאוכלים – תכולת הסוכרים, הפחמימות והמקדם הגליקמי שלו, הפעילות הגופנית, מצב הרוח ופעילות מחשבתית – כל דבר משפיע על רמות הסוכר. בנוסף, בניגוד לגירויים שנתפשים בחושים שלנו כגון חום וקור, למעט מקרי קיצון חולה הסוכרת לא מרגיש את השינוים ברמת הסוכר בדם.

כאמור, האיזון חשוב משתי סיבות: היפרגליקמיה (עודף סוכר בדם) משפיע בצורה הרסנית על איברים רגישים בגוף כגון עיניים וכליות, והיפוגליקמיה (חוסר סוכר בדם) מצב מסוכן ביותר ועלול לגרום למוות בתוך זמן קצר מאד.

אצל חולי סכרת רבים, אפילו כאלה הבודקים את עצמם כמה פעמים ביום, עלולים להיות אירועי היפר והיפו גליקמיה במשך היום, שהם אפילו לא מודעים להם. אירועים אלה נחסכים מאלה שנעזרים בגלוקומטר רציף.

CGM chart

אירועי היפר  (עליה מעל הערכים הרצויים) והיפו לאורך 24 שעות

כל המדידות האמינות נכון לכתיבת שורות אלו דורשות מגע עם הדם או עם הנוזל הבין תאי כדי לספק מדידות אמינות. נכון להיום, טכנולוגית המדידה הרציפה מתאימה רק לפלח קטן באוכלוסיה בעיקר משתי סיבות, האחת היא המחיר גבוה והשניה הסירבול בשימוש שבין השאר נובע מאי הדיוק של המערכות האלה והצורך לכיילם על ידי מדידה בגלוקומטר רגיל (דקירת אצבע).

חלק מהמחקרים המבטיחים פונים למדידה רמה רציפה של סוכר באמצעות ניטור קבוע של הדמעות [1]  (כבר במחקר שנערך בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת נמצא שהיפרגליקמיה מתבטאת בעלית רמת הסוכרים בדמעות). הרעיון הוא שחיישן שיהיה חלק מעדשת מגע ידגום בצורה רציפה את השכבה הדקיקה של הדימעה השומרת על עין לחה, יעביר את הנתון ליחידה יעודית הנישאת על ידי החולה הסוכרתי, וכך תתאפשר בדיקה רציפה של סוכר ללא פלישה לרקמות הגוף. זה עדיין לא חיישן דמוי שעון שמודד רמות סוכר בצורה חיצונית, אבל יש כאן התקדמות ניכרת בעצם העובדה שלא צריך לפלוש לרקמות הגוף.

קטע קטן מעדשות המגע מצופה בחומר הרגיש לסוכרים ומשנה את צבעו לפי רמת הסוכר בנוזל הדימעה. כדי להבטיח מדידה רצופה מרכיב הנבדק משקפיים מיוחדות העוקבות אחרי שינויי הצבע בעדשת המגע. מובן שלשיטה זו כמה חסרונות – הצורך בעדשות מגע (ובנוסף גם במשקפיים מיוחדות) – וגם – אין מעקב אחרי רמת הסוכר בזמן השינה. סגירת המעגל – משאבות אינסולין. משאבת אינסולין הינה התקן קטן המוצמד לעור (בד"כ איזור הבטן או הכתף) וכולל צינור נימי המוחדר לרקמות. באמצעות לחיצה על כפתור או פקודה ממחשב אחר הוא מזרים כמות מסויימת של אינסולין לדם. משאבת האינסולין מייתרת את ההזרקה ומאפשרת להחדיר לגוף כמויות קטנות של אינסולין לעיתים קרובות כדי לחקות ככל האפשר את הפעולה הטבעית של גוף האדם ולאזן את רמת הסוכר בדם בצורה רציפה ואופטימלית יותר.

inslulin pump

משאבת אינסולין

באופן תיאורטי, חיבור המשאבה לחיישן אמור לאפשר מערכת הקרובה מאד לתפקוד הלבלב באדם בריא: החיישן חש את העליה ברמת הסוכר בדם ומשחרר אינסולין בכמות ובתזמון האידאלים.

באופן מעשי, סגירת המעגל אינה אידאלית בעיקר בגלל המגבלות של החיישן: מצד אחד חוסר הדיוק והצורך לכייל אותו באופן תדיר עם קריאות מגלוקומטר רגיל, ומצד שני, קריאת רמת הסוכר מהנוזל הבין תאי או הדימעה מכניסה השהיה בין עלית הסוכר בדם למדידה המתקבלת מהחיישן. למרות המגבלות, חיבור בין החיישן למשאבה (האפשרי גם בציוד שנמכר היום) יכול להביא תועלת לחלק מהחולים.

למידע נוסף על מדידת סוכרים בדמעות

[1] Badugu, R., Lakowicz, J.R., & Geddes, C. (2003). A Glucose Sensing Contact Lens: A Non-Invasive Technique for Continuous Physiological Glucose MonitoringJournal of Fluorescence, 13, 5, 371-374.

Share This