מהי מציאות מדומה, או מציאות וירטואלית? כל מי שקרא ספר טוב שגרם לו להתנתק מהמציאות ולהכנס לעולם של הספר, חווה מציאות וירטואלית.

העצמת החוויה של קריאת ספר מרתק אנו חווים בהצגות התאטרון, סרטי הקולנוע, טלוויזיה וסרטים בתלת מימד. כל עלית מדרגה כזאת גורמת לנו להכנס מהר יותר ועמוק יותר לעולם של מציאות מדומה.

החשיבות של מכשיר הטלוויזיה בחייהם של זקנים רבים גדולה. המכשיר מאפשר להם להיות מחוברים לתרבות, בידור ואקטואליה, מפצה על ירידה בניידות. מגדיל את תחושת השייכות ומקל על הבדידות.

טכנולוגית המציאות המדומה מאפשרת לנו לבצע “עלית מדרגה” בהצפת המוח בתחושות והתנסויות וירטואליות, כאלה שאנחנו לא חווים “באמת”.

לאחרונה פותחה טכנולוגיה חדשה לשימוש המוני, המאפשרת כמעט לכל אדם לחוות מקומות חדשים, הרפתקאות והתנסויות חדשות בלי להגיע פיסית למקום ההתרחשות. טכנולוגית המציאות הוירטואלית הממומשת באמצעות משקפות הפכה ללהיט זול (ניתן להשיג מערכות בכמה עשרות שקלים – אמנם דרוש גם טלפון חכם להשלמת המערכת).

VR

משקפת מציאות מדומה – מעבירה את הצופה לעולם אחר

כאשר אדם שם על ראשו את משקפת העולם הוירטואלי הוא עובר לעולם אחר. הוא רואה ושומע הכל בתלת מימד, כמובן, אבל מעבר לכך הוא “נכנס” לעולם החדש. הוא יכול לסובב את הראש לכל כיוון ולראות כל דבר מסביבו בעולם שלו. העולם יכול להיות סטטי (למשל, הוא עומד על גג של גורד שחקים ומסתכל סביב, למעלה ולמטה) או דינאמי (הוא נמצא על גבי מצנח רחיפה ומרחף מעל האלפים השוויצרים). מערכות המציאות המדומה מצליחות “לשכנע” את המוח במציאות החדשה בעוצמות כאלה, שקל מאד לאבד את שיווי המשקל הפיסי (בהתאם למציאות המוצגת).

כיצד יכולה הטכנולוגיה החדשה לעזור לזקן? כמעט כל אחד ישמח להתנסות בחוויה רב חושית של כניסה לעולמות אחרים בעצמה חוויתית מאד גבוהה, ואולם עבור הזקן חוויה זו יכולה, במידה רבה מאד, להוות תחליף לחוויות שנבצר ממנו להשתתף בהם בגלל מגבלות תקציב, ניידות ובריאות. בדומה לסרט שיכול להעביר אותנו מבחינה חושית לעולמות אחרים, המציאות הוירטואלית עושה את ההעברה הזאת בצורה מדהימה שאינה שונה הרבה מהמציאות האמיתית.

את המוח האנושי לא ממש מעניינת החוויה האמיתית. התחושות האמיתיות שלנו המגיעות מהעיניים, האוזניים, הטעם הריח והמישוש הופכים, בסופו של דבר, אותות חשמליים במוח. העונג יכול לבוא ממוסיקה שמיימית, נוף מדהים, ארוחת גורמה או הרפתקה אירוטית מרגשת – אבל בנאלי ככל שזה נשמע, בסופו של דבר הכל מתורגם לפולסים חשמליים במוח.

ניתן לעקוף את הגורמים המתווכים (עיניים, אזניים, לשון, אף, חוש מישוש) ולשלוח אותות חשמליים ישירות למוח, והתוצאה (שביעות הרצון, הרגשת האוטנטיות וההנאה שלנו) תהייה עצמתית באותה מידה, או אף במידה רבה יותר.

מחקרים רבים שנעשו מאמצע המאה הקודמת בעקר בבעלי חיים מצביעים על כך שחיות שניתנה להם אפשרות להגיע לסיפוק הרעב (ולתחושת שובע) באמצעות פולסים חשמליים ישירות למוח (כל פעם שדרכו על מתג שהותקן בכלוב שלהם קבלו פולס למרכז המתאים במוח) הגיעו למצבי הרעבה קיצוניים והעדיפו את הסיפוק המיידי הניתן על ידי הפולס החשמלי עד כדי כך שהתעלמו מאוכל טעים ואמיתי המונח לפניהם והעדיפו לספק את הרעב באמצעות עוד פולסים חשמליים למוח *(1).

המציאות הוירטואלית הקיימת כבר היום מאפשרת לאלוף סקי זקן חולה פרקינסון להתנסות שוב בחווית סקי מהממת קרובה מאד למציאות, לאלוף לשעבר של מכוניות מירוץ לתפוס שוב את מקומו ליד ההגה במירוץ, לזקנה שבילתה את ירח הדבש שלה בהפלגה בקריביים לחזור להפלגה וירטואלית בקריביים או לזקן משותק שהיה מטייל נלהב בצעירותו, “לטייל” בטרקים בכל העולם. גם כאלה שלא חוו חווית מרגשות במיוחד בחייהם עד כה, יוכלו לעשות זאת כעת.

הדברים מתחילים להיות אישיים יותר כאשר מדובר על אירועים משפחתיים. לאחרונה היינו מוזמנים לחתונה משפחתית על שפת הכינרת, והדודה הזקנה החליטה לא להגיע בגלל הנסיעה הארוכה. אם היה מתבצע צילום מותאם למערכת מציאות וירטואלית, הדודה היתה יכולה “להשתתף” בחתונה, לעמוד במקומות המרכזיים ולהסתכל לכל הצדדים, לראות ולשמוע את כולם, “ללכת” ממקום למקום ולקבל את החוויה העוצמתית מהחתונה (למעט טעימות מהאוכל…).

היינו יכולים “לקחת” את הדודה איתנו לטיול המשפחתי שעשינו באיים הסרונים ביוון ולהצטרף אלינו לשייט, להצטופף איתנו ביאכטה הקטנה והלא נגישה, ולהגיע הכי קרוב שאפשר לחוויה משפחתית מעצימה.

כדי לתעד את האירועים לא מספיק להעזר במערכות מציאות מדומה המיועדות לצופה. כאן צריך לצלם באמצעות מצלמה המיועדת למערכות מציאות מדומה. מצלמות אלה מורכבות מכמה מצלמות, מיקרופונים ומערכת מחשוב המעבדת את התמונות מכל הצדדים לרצף של תמונה תלת ממידית שעוקבת אחרי תנועת הראש של הצופה ומאפשרת לו להסתכל על המתרחש מכל כיוון וזוית אפשרית.

למרות שיש מצלמות מציאות מדומה מקצועיות ויקרות מאד (מצלמת OZO של נוקיה עולה כיום עשרות אלפי דולר) יש גם מצלמות הרבה יותר זולות, בסדרי גודל של מאות דולר. יש לצפות לירידה דרמטית במחירים של מצלמות איכותיות למציאות מדומה, מכיוון שתחום המציאות המדומה גדל בצורה דרמטית, וטכנולוגיות מבוססות אלקטרוניקה שמגיעות לכמויות גדולות מאד מושכות הרבה מתחרים לשוק והתוצאה היא ירידת מחירים משמעותית.

לסיום אני מציע לראות שני סרטונים קצרים המראים חוויות של סבתא עם מערכות מציאות מדומה. בסרטון הראשון הסבתא יוצאת לאירוע אקסטרים קצר (אולי לא מומלץ לכל סבתא…) ובשני הסבתא יוצאת לטיול – הרבה יותר רגוע, אבל המון עם התרגשויות.



*(1) Pleasure Systems in the Brain Michael A. Bozarth 1994

תודה מיוחדת לד”ר אבישי רייזנר, רופא שיניים לגיל השלישי ופריק טכנולוגי, על העלאת נושא השימוש במציאות מדומה באוכלוסיות מבוגרות

פורסם במגזין דורות, יולי 2016.

Share This