בתי האבות והמחלקות לסיעוד בעולם ובארץ מתמודדים עם בעיות קשות. יותר דיירים, פחות מטפלים ויכולת מוגבלת לתגמל את הצוות.

המצב יעשה גרוע יותר כבר בעתיד הקרוב. הסיבה לכך פשוטה: כמות הזקנים בעולם כולו עולה בצורה חדה בעוד שכמות האנשים הצעירים (מהם מגיעים המטפלים) עולה רק בצורה מתונה. לפי הערכות האו"ם, בשנת 2050 יהיה הגידול (העולמי) 33% באוכלוסיה הצעירה ודור הביניים (15-65) בעוד שכמות הזקנים תגדל ב- 181%!

העומס הפיסי, תנאי העבודה הקשים והתגמול המוגבל, בתוספת לחץ נובע מעצם העבודה הקשורה לסבל של אנשים גורם לכמות גדולה של פציעות, רבות מהם בשל הצורך לבצע פעולות הרמה והזזה של מטופלים כבדים, כאשר הפעולות הללו חייבות להתבצע לאט ובסבלנות ולהיות מדוייקות, כדי לא לפגוע במטופלים.
לא רק המטפלים סובלים. המטופלים סובלים לא פחות. הם סובלים מפציעות כאשר מי שסוחב אותם נכשל בהעברה חלקה של המטופל מהמיטה לכסא, מהכסא לשירותים או למקלחת וכ”ו. העור הדק שאיבד את גמישותו, העצמות החלשות והשרירים הרפויים הופכים אי דיוק קל בהעברת המטופל לפצע, חבורה, פריקה או שבר.

בהנחה שיש רובוט שיכול לבצע את המשימות האלה, מה יעדיף המטופל? מטפל בשר ודם שיעביר אותו ממקום למקום, או “מטפל” רובוטי?
העדפות ברורות למטפל רובוטי קיימת במשימות אחרות (הבאת אוכל, בידור ועזרה במטלות קלות) אולם ככל הנראה לא נעשו בדיקות רציניות בשביעות הרצון של המטופל כאשר מדובר במשימות העברה.
למרות זאת אפשר להעריך שמטופלים יעדיפו שמשימות כאלה יבוצעו על ידי רובוטים, מהסיבות הבאות:
1. הסיכוי לאי דיוק או העברה לא מסודרת (שיכולה בין השאר לנבוע כתוצאה מחוסר יכולת פיסית או תשישות של המטפל) יורד מאוד. ההעברה הרובוטית עדינה ואיטית יותר מהעברה אנושית במיוחד אם משקל המטופל גבוה.
2. קל יותר להתרגל לצורת העברה אחת שחוזרת על עצמה כמה פעמים ביום, לעומת העברה שמתבצעת על ידי אנשים שונים (במשמרות שונות) – וכמובן הרבה פחות מפחיד לסמוך על מכשיר מכני אמין מאשר על אדם שעלול להיות עייף, עצבני או פשוט חלש מידי למשימה.
3. אנשים מעדיפים להכנס למעלית מאשר לרכוב “שק קמח” על מישהו כדי לעבור מקומה לקומה. זה יותר נוח, פחות מפחיד ופחות “לא נעים”. באופן דומה אנשים יעדיפו שרובוט יעביר אותם ממקום למקום.

RIBA

הרובוט RIBA. מוציא מהמיטה ומעביר לכסא גלגלים או למקום אחר במחלקה.

רובוטים אחרים מפותחים למטרות שונות. חברת Fraunhofer IPA פיתחה רובוט פשוט הממלא שני יעודים פשוטים: מגיש לדיירים משקאות לפי בקשה, ומשמש חבר חכם לדיירים: משחק איתם משחקי הגיון, מנגן ושר. בעבר הרחבתי במדור זה על חיות מחמד רובוטיות שהשפעתם על המטופלים מצויינת, והם פועלים כצוות עם המטפלים כדי להגדיל את שמחת החיים ולהוריד את עומס העבודה בעקר במחלקות לתשושי נפש. האם רובוט הוא תחליף לחבר בשר ודם? לא, אבל הוא עדיין עדיף בהרבה על מטפל עמוס בעבודה שאין לו רגע פנוי לדברים שאינם “תכליתיים”, והוא לא בהכרח חבר.
גישה דומה עם דגשים שונים פותחה על ידי חברת Luvozo, המוכרת את SAM robot – רובוט פשוט מאד שמגיע לחדרי הדיירים לפי תוכנית שהוכתבה לו ובודק את מצב החדר ומצב הדיירים. באמצעות מסך הוא פותח במידת הצורך שיחת וידאו עם מטפל (שיכול להיות מרוחק – בעצם בכל מקום שהוא).

IPA

הרובוט של Fraunhofer IPA – משמש כבאטלר וצוות בידור

כדי להבין מה מצפה לנו מעבר לפינה, כדאי להפנות את המבט ליפאן, מדינה המתמודדת היום עם האתגרים הדמוגרפיים איתם אנו נתמודד מחר – הרבה מאד זקנים עם יחס נמוך של צעירים לזקנים, יחס שנעשה גרוע משנה לשנה. לצורך המחשה: בשנה שעברה (2016) נמכרו ביפאן יותר חיתולים למבוגרים מאשר חיתולים לתינוקות!

המצב הדמוגרפי הקטסטרופלי של יפאן, מדיניות ההגירה הקשוחה שלה והערכת העלויות של הטיפול האנושי האינטנסיבי בזקנים (שעולות כל הזמן) הביאו את קברניטי המדינה להבנה שללא טכנולוגיה שתאפשר להוריד בצורה דרסטית את כמות המטפלים האנושיים בזקנים ישרור כאוס במדינה, והטיפול באזרחים הוותיקים יקרוס.

לפי מחקר של חברת הייעוץ והניהול הפיננסי Merrill Lynch, בתוך כשמונה שנים יחסרו ליפאן מיליון מטפלים, והמצב ימשיך להתדרדר במהירות.

graph

אוכלוסית יפאן לאורך ציר הזמן. הקו הכחול הוא ההערכה העתידית המתבססת על הנתונים הדמוגרפיים העכשוויים.

איך הדברים קשורים אלינו (ואל העולם המפותח בכלל)? יפאן מגייסת משאבים אדירים לפיתוח רובוטים שיחליפו כמה שיותר פעולות אנושיות בטיפול בזקנים. מכיוון שמדובר במיליונים ובקרוב בעשרות מיליוני זקנים, הדגש הוא לא רק על טכנולוגיה מעולה אלא גם על מחיר נמוך. ממשלת יפאן שמה מחיר מטרה של 1,000$ לרובוט שיהיה מסוגל לבצע מטלות של העברה, רחצה ושירות אישי (באטלר). נכון שמחיר המטרה אגרסיבי, אבל מצד שני השוק הענק קורץ לחברות – הפוטנציאל – אפילו ביפאן בלבד – עצום.
בשנים הקרובות אנו צפויים לראות יותר ויותר רובוטים שיבצעו את התפקידים התובעניים ביותר בטיפול בזקנים, כולל העברות ורחצה, כאשר התוצאות הצפויות הן:

1. הקלה משמעותית בעומס על הצוות וצמצום הצוות המטפל
2. שיפור שביעות הרצון בקרב המטופלים
3. הקטנת עלויות התפעול
4. שפור שביעות הרצון בקרב המטפלים

אחד הפיתוחים המסקרנים (שאינם נוגעים ישירות בסיוע במחלקות לסיעוד אבל מדגים בהחלט את היכולות) הוא רובוט “לביש” המאפשר לזקנים להיות סופרמן ,לפחות כל זמן שלובשים את החליפה.

חברת Cyberdyne, אחת החברות המוערכות והעשירות ביפאן, מייצרת רובוט לביש הקורא את האותות החשמליים המפעילים את השרירים ומגביר את הכוח בידיים וברגליים לטובת הזקן והנכה.

הרובוט הלביש והמפתח: ד”ר Yoshiyuki Sankai הוקסם מסיפורי המדע הבדיוני של אסימוב והקים חברה של ביליון דולר.

הרובוט הלביש והמפתח: ד”ר Yoshiyuki Sankai הוקסם מסיפורי המדע הבדיוני של אסימוב והקים חברה של ביליון דולר.

הקלת העומס על הצוות במחלקות לסיעוד תגיע לא רק מהרובוטים אלא גם מטכנולוגיות שתספקנה מענה לחלק מהמטלות הסיזיפיות של בדיקת מצב המטופלים במחלקה כל הזמן. מערכות שיתריעו על חריגים במחלקה יורידו לא רק את הלחץ על הצוות להיות בכל המקומות כל הזמן, אלא יקטינו גם את הסיכוי לתקלות חמורות העלולות לסכן את המטופלים.

מידע נוסף על מערכות כאלה יובא באחד הגליונות הקרובים.


פורסם במגזין דורות, אפריל 2017.
Share This